הסופרת יעל נאמן רוב חייה כבר לא קיבוצניקית. אבל במובנים רבים היא אף פעם לא עזבה. יצירותיה, ובראשן ״היינו העתיד״ שכתבה על יחיעם, הן קול וביטוי לסיפור הקיבוצי האישי והקולקטיבי.

מראשיתה שימשה "גבעת חביבה" אכסניה לימי עיון, כנסים ומפגשים של אמני הקיבוץ הארצי, באמצעות ארגון הציירים והפסלים התנועתי. אחד האומנים המרכזיים והמשפיעים באותם מפגשי אומנים היה הצייר יוחנן סימון אז חבר קיבוץ גן שמואל. כבר במפגש הראשון של חברי הארגון, בחר סימון לשים את הדגש על ציור הקיר כטכניקה מועדפת עליו במרחב הציבורי הקיבוצי...

עם ליאור שמחה מזכ״ל התנועה הקיבוצית. ליאור הוא בן קיבוץ נצר סרני. לאחרונה הוא נבחר לתפקיד מזכ״ל התנועה הקיבוצית. בשיחה עם רעות וחן הוא מדבר על הצורך לחזור לעקרונות הבסיסיים של הקיבוץ, מסביר מדוע הוא מתעקש להשתמש במילה קולקטיב ולא קהילה,

עם ד״ר אלון גן בן קיבוץ כפר מסריק ורכז המחקר ביד טבנקין. על עיצוב הזהות הישראלית והזהות הקיבוצית מאז 7 באוקטובר ...

התנועה הקיבוצית ביקשה מראשיתה לחבר בין מסורת להתחדשות. חג השבועות הוא אחד משלושת "הרגלים" (פסח, שבועות, סוכות) בו היו עולים המוני ישראל לבית המקדש להביא מנחה מפרי הארץ. החג הקיבוצי ביקש לשלב את החקלאות, את השדה ויבולי הארץ, עם מסורת חגי ישראל לדורותיהם. שילוב זה הוא המייחד את חגי ישראל במרחב הקיבוצי.

אורי משגב מקיבוץ חפציבה מדבר על הדברים שמחברים אותו לקיבוץ: האדמה, מוסר העבודה והחילוניות, מביע דאגה מגורמים שישתלטו על הקיבוצים המפונים, ומשרטט קו ישר אחד בין ההסתה נגד הקיבוצים לצרכים הפוליטיים של מי שזה משרת אותו.