ב-21 במארס 1937, היום לפני 87 שנים, עלו על הקרקע חברי קיבוץ עין הקורא בשיטת חומה ומגדל. נקודת ההתיישבות שנבחרה – עמק הירדן, סמוך לשפך הירמוך למרגלות מפגש הגבולות המשולש (לימים) עם סוריה וירדן.

הקיבוץ עצמו הוקם שבע שנים קודם לכן במושבה ראשון לציון, על ידי בני גרעיני השומר הצעיר מפולין וצ'כוסלובקיה. המעבר לקיבוץ החדש, באקלים השרבי, היה הדרגתי. עם השנים נקלטו חברים חדשים, חלק ניצולים שנמלטו מאירופה בזמן השואה, והמשק התפתח.

ב-15 במאי 1948, יום לאחר הכרזת המדינה, פלש הצבא הסורי מצפון מזרח ותקף את הקיבוץ. הצבא העיראקי הגיע מדרום. שישה נהרגו. הנשים והילדים פונו לחיפה, הגברים נותרו להילחם אך הקיבוץ נפל והם נסוגו לאפיקים. הם שבו לקיבוץ חרב.

לאחר המלחמה הקיבוץ השתקם, אך המשיך לסבול גם בעשורים הבאים מקרבתו לגבול והסכנות הביטחוניות הכרוכות בכך. למרות זאת החקלאות והתעשייה המקומית (מפעל גולן) התפתחו, וענף התיירות צמח בזכות הקרבה לכנרת. השבילים, הדשאים והילדים של הקיבוץ שימשו השראה לספרים כמו "מעשה בחמישה בלונים", "הבית של יעל" ו"תירס חם" של החברה מרים רות; וגם השיר הידוע "ביתי אל מול גולן" נכתב עליו ועבורו על ידי החברים יוסף נצר וחיים ברקני, לציון יום הולדתו ה-25.

"כפרי הדומים שניערתי משיזף

כממטרות תחתן סובבתי בשרב

כציפורים שהעירוני בקולן -

כאן ביתי, אל מול גולן"

יום הולדת שמח לקיבוץ ה-14 של השומר הצעיר, שער הגולן.

בצילום: גלוית שנה טובה תוצרת פלפוט, 1976. מאוסף יד יערי.